חמות או למות

"מסעותיי עם חמותי" הוא ספר משעשע על מערכת יחסים מורכבת בין כלה לחמותה. אל תחמיצו

מאת  חגית בן–חור כ״ה בתמוז ה׳ תשע״ח (08/07/2018 15:19)

"מסעותיי עם חמותי" הוא ספרה השלישי למבוגרים של הסופרת מאירה ברנע־גולדברג, וכמו בספריה הקודמים, גם כאן מרכז העלילה הוא הגרעין המשפחתי המורכב כל כך, שהוא גם חלק בלתי נפרד מאיתנו, לטוב ולרע. יחסים בין כלות לחמיות נחשבו מאז ומתמיד ליחסים בעייתיים: מסוג היחסים שלא תמיד מדברים עליהם בקול רם, אך הם רוחשים, בוחשים וגועשים מתחת לפני השטח.

העלילה מתמקדת בשירה, סופרת שנשואה לליאור, עורך דין עשיר. על פניו, החיים של שירה מצוינים, אך כשמתבוננים בהם לעומק, הם רחוקים מלהיות מרגשים: ספרה הרביעי ראה אור זה עתה, אך הוא לא מעניין אף אחד, ואפילו חדווה, היחצנית של ההוצאה, לא מאמינה בו. שירה לא מאושרת. יותר מכל דבר אחר, היא רוצה להתגרש מליאור, אך אז היא מגלה שהיא בהיריון עם הילד השלישי שלהם, והיא יכולה רק להביט מן הצד על חייה המשמימים שיורדים לטמיון ולא מתקדמים למקום שיש בו אור, שלווה ונחת.

צילום: שאטרסטוק
נעמי ורות, גוסטב דורה. צילום: שאטרסטוק

כשליאור מציע שאמו, דליה, תעבור לגור איתם באופן זמני כתוצאה מהתקפי חרדה שמהם היא סובלת, שירה לא יודעת את נפשה, ועצביה הרופפים מאיימים להתפקע באופן סופי. הדבר האחרון שהיא צריכה עכשיו בטלנובלה של חייה הוא לגור תחת אותה קורת גג עם האישה שתעשה הכול כדי למרר את ימיה. שירה ודליה מתכתשות ביניהן כמו חתול ועכבר, וכשנדמה לרגע שהחיים מתחילים לחזור למסלולם, דרמה חדשה ממתינה באופק וגורמת לשתיהן לאחד כוחות ולגלות בתוכן עוצמות חדשות.

העלילה מחולקת לפרקים הכתובים מנקודת מבטה של שירה ומנקודת מבטה של דליה. דמותה של שירה מעוררת אמפתיה והזדהות: הרגשתי כלפיה צער עמוק, על מי שכל חייה גדלה בצילה של אם אגוצנטרית שגרמה לה לסבול מהפרעות אכילה קשות; גם בבגרותה היא לא רוותה נחת מהאם השנייה בחייה – חמותה. דליה, לעומת זאת, היא דמות משעשעת: אין ספק שהיה בה הרבה מרמור וחוסר סיפוק שנבע מבדידות עמוקה, אבל לא הייתה בה רשעות. ברגע האמת, היא ידעה להיות שם בשביל שירה כלתה.

כמו בשאר ספריה הנפלאים של מאירה ברנע־גולדברג, צחקתי לא מעט כשקראתי את הספר הזה. הכתיבה שלה הומוריסטית, משעשעת וקולחת, וקשה שלא להתאהב בדמויות שמרכיבות את העלילה ולהזדהות איתן. אל תחמיצו את הספר הזה.

מסעותיי עם חמותי מאירה ברנע–גולדברג, כנרת זמורה–ביתן, 223 עמ'

לכתבה המלאה בעיתון מקור ראשון: https://bit.ly/3jWshET

חגית בן-חור

ברוכים הבאים לבלוג הסקירות שלי