לספר "רבקה" מאת דפנה דה מוריאה התוודעתי לראשונה כשקראתי אותו בשנות השמונים (על אף שהוא יצא במקור בכלל בשנות השלושים המאוחרות).
אני לא זוכרת הרבה מאותה תקופה כי כבר אז הייתי תולעת ספרים שמסיימת ספרים בקצב הסמבה אבל הספר הזה הותיר בי חותם עמוק.
היה בו משהו אפל, מצמרר, מסקרן ולא פלא שבהמשך היצ'קוק הידוע הרים את הכפפה והפך אותו לסרט שאף זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 1940.
העלילה מתארת את חייה של יתומה צעירה שמתחילה לעבוד כמלווה של אישה אמריקאית עשירה ובמהלך נסיעה למונטה קרלו היא פוגשת את מקסים דה וינטר, אלמן עשיר ושרמנטי בגיל העמידה שמיד כובש את לבה.
מקסים נישא לצעירה ואף לוקח אותה איתו לאחוזה שלו באנגליה שנקראת "מנדרלי" ושם היא נאלצת להתמודד עם רוחה של אלמנתו המושלמת רבקה ועם סוכנת הבית המפחידה – גברת דנוורס האפלולית.
בימים האחרונים עלתה לנטפליקס גרסה חדשה של הסרט המבוסס על הספר בגילומם של ארמי האמר ההורס ("הרשת החברתית", "קרא לי בשמך") ולילי ג'יימס המתוקה ("מאמאמיה").
אהבתי את משחקו של ארמי כמקסים דה וינטר, גבר מתעתע שרגע אחד הוא צ'ארמר שובה לב ורגע שני סגפן וזעפן שמסתיר סודות מפני אשתו החדשה.
לילי ג'יימס הצליחה לשבות את לבי כיתומה אפרורית וחסרת אונים שמתקשה להכנס לנעליה המאד גדולות של רבקה המנוחה שלפי השמועות היתה יפה,אהובה על כולם ואחת שקשה לחיות תחת הצל שלה.
את גברת דנוורס גילמה קריסטין סקוט תומאס שהפכה מהאישה הסקסית שכולנו זוכרים מהסרט "הפצוע האנגלי" לזקנה מיובשת עם פנים מרושעות ומפחידות שלא כדאי להתקל בהן באישון לילה.
הסרט היה חמוד והעביר לי בכייף שעה וחצי של צפייה אבל הוא לא היה עוצמתי ואפל כמו הספר שהצליח בזמנו להדיר שינה מעיני (ואין ספק שגם היצ'קוק עם סרטו המקורי מתהפך בקברו).
אם בא לכם להעביר את הזמן בכייף אז ממליצה לצפות בו ולו רק למען אוסף השחקנים המוצלח והנופים המדהימים של מונטה קרלו.

טריילר לסרט:

חגית בן-חור

ברוכים הבאים לבלוג הסקירות שלי