אימה משתקת – הילרי רודהם קלינטון, לואיז פני

הטבע האמיתי של הטרור הוא הבלתי ידוע. המחריד באמת משגשג בדממה.

אלן אדמס היא מזכירת המדינה של ארצות הברית שזה עתה נכנסה לתפקיד והיא צריכה לייצג בכבוד את מדינתה ואת הנשיא הנכנס דאגלס ויליאמס. אלן היא אלמנה בת חמישים שאוהבת את המדינה שלה ונאמנה לה אבל התפקיד הזה גוזל ממנה הרבה אנרגיות והתרוצצויות ברחבי העולם.
אלן והנשיא דאגלס לא רואים עין בעין. כשאלן נבחרה לתפקיד היא חשבה לרגע שדאגלס בחר בה מפני שידע שהיא תבצע היטב את המלאכה אבל במהרה היא הבינה שלא רק שדאגלס לא מחבב אותה, הוא גם לא נותן בה אמון. לדאגלס ואלן יש היסטוריה לא נעימה לאחר שאלן תמכה ביריבו במפלגה בזמן הבחירות ואף השפילה והקטינה אותו בכל הזדמנות והתייחסה אליו כפחדן וחדל אישים.
כשמתרחש פיצוץ של אוטובוס בלונדון שגורר אחריו משבר בינלאומי, דאגלס נאלץ בעל כורחו לבטוח באלן ולאחד אתה כוחות כדי לפתור את הסוגיה המחרידה הזאת. הנשיא מודאג מכך שהפיצוץ לא יסייע לו להיבחר מחדש בבחירות הבאות ויש עליו לחץ למצוא את הטרוריסטים ולגלות מה המניע שלהם לפעולה הזאת.
בזמן שאף ארגון טרור לא לוקח אחריות על הפיגוע, מנסים הנשיא וצוותו להבין מה יכול היה לגרום לפיצוץ ואיזה מסר הטרוריסטים מנסים להעביר אבל אז מתרחש פיצוץ נוסף באוטובוס בפריז. הפיצוצים הם אקראיים ולא מתרחשים בשום מקום אסטרטגי או מוכר ולכן לא ברור מה היה המניע מאחוריהם ומתי והיכן עלול להתרחש הפיצוץ הבא.
כשאלן מקבלת מעובדת זוטרה בדסק הפקיסטני הודעה על מייל מסתורי, היא מבינה שזה מסר עם מספרי האוטובוסים שהתפוצצו והשעה המדויקת שבה הפיצוץ התרחש וגם אזהרה עם מספר של אוטובוס נוסף אבל המספר יכול להתאים לכל אוטובוס בכל מקום באירופה. אלן והצוות נמצאים במרוץ אחר הזמן כדי למנוע את פעולת הטרור הבא ומעליהם מרחפת השאלה מי עומד מאחורי שרשרת הפיגועים ומה המטרה שלו.

הפרקים נעים בתוך ההתרחשויות בבית הלבן והעלילה מטיילת ברחבי אירופה, ארצות הברית ועד לטהרן הרחוקה.
אהבתי את דמותה של אלן, היא הייתה קשוחה ומאד אמיצה, דמיינתי את הילרי קלינטון במקומה כמזכירת המדינה לשעבר מתרוצצת בכל העולם כדי להציל אותו מפצצות ואני חושבת שהתפקיד הזה היה יושב עליה מצוין.
בדרך כלל אני לא נמשכת למותחנים פוליטיים אבל כמו שאומרת חברתי נועה: "על הכתיבה יקום וייפול דבר" ואני מודה שהכתיבה היתה מרתקת, שנונה ומושכת כבר מהדף הראשון.
הספר היה מלחיץ ו"אימה משתקת" זה בדיוק המשפט המתאים בכל מה שנוגע לטרור במיוחד שאנחנו גרים בישראל, מדינה שאין בה רגע דל ולא ניתן לחזות מראש את התרחיש הבא שיקרה פה. אני אישית עדיין בטראומה מכל פיצוצי האוטובוס ופעולות הטרור שקרו בשנות התשעים בתל אביב. גרתי אז באילת, במין בועה של שקט והתנתקות, והייתי מרותקת כל היום לחדשות ולכל הזוועות שמתרחשות בקצה השני של המדינה. לצערנו העולם מלא בשנאה ורשע ואני מקווה שאולי יום אחד אכן יהיה שלום עולמי והשנאה הזאת תהפוך לאהבה ואחווה.
הספר הזכיר לי את סדרת הטלוויזיה '24', סדרה שמאד אהבתי בזמנו והצליחה בכל פעם מחדש למרוט לי את כל העצבים הרופפים רק שהפעם במקום ג'ק באואר כיכבה דמותה של אלן אדמס. הילרי קלינטון איחדה כוחות בספר הזה עם הסופרת לואיז פני והשתיים רקחו כאן תסריט אימה שלצערנו לא רחוק מהמציאות. אני משערת שלואיז היתה זאת שכתבה את העלילה והילרי הוסיפה את הידע הנרחב שלה בכל מה שקשור לממשל ולבית הלבן ועצם היותה מזכירת המדינה במשך תקופה ארוכה, כך או כך, השילוב המנצח של שתיהן הצליח ליצור עלילה סוחפת, קצבית, עוצרת נשימה ומפתיעה. מעבר לעניין הפוליטי, יש גם לא מעט רגש בעלילה וקטעים משעשעים שגרמו לי לחייך. השתיים נוגעות כאן בנושא מאד רגיש שטורד את מנוחת כולנו והוא הפחד הקיומי שלנו מפני פצצה גרעינית שמתקתקת כבר שנים מעל ראשנו ואף אחד לא יודע מתי והאם היא תתפוצץ. העלילה מוכיחה כמו תמיד שכסף שולט בעולם וגם אנשים טובים ימכרו את נשמתם לשטן בעבור חופן דולרים.

קריאה מהנה.

כתיבת תגובה

Rate this review