אישה בעונת מעבר – ענת לב-אדלר

אישה בעונת מעבר
סוגה:
Published: 2021

אני לא פוחדת להזדקן. אני פוחדת שלא אצליח יותר להתרגש.

לאחרונה יוצא לי הרבה לחשוב על המושג הזה שאני אפילו מפחדת לבטא אותו בקול שנקרא: "גיל המעבר".
אני זוכרת את אמא שלי בתקופה הזאת שוכבת על הספה בסלון עם מלא מגבות סביבה כשהיא נוטפת זיעה קרה והיא מנסה להתמודד עם הדבר הזה שנקרא "גלי חום".
אמא שלי כשלעצמה טוענת שלא היה ולא נברא, היא עברה את זה בקלות והיא לא זוכרת דרמות מיותרות אבל אני דווקא זוכרת שהיא עברה את זה קשה מאד מכל בחינה אפשרית.
בעוד חודשיים בדיוק אני חוגגת יום הולדת 50 ועל אף שמנטלית אני תקועה בגיל ההתבגרות ובשנות השמונים, מבחינה פיזית, לגוף שלי יש חיים משלו ויותר מכל אני מפחדת שהוא יבגוד בי, יפסיק לתפקד, יעמיד אותי באתגרים שאני לא אדע איך להתמודד איתם, ובעיקר יש לי פחד מהלא נודע (מי אמר ברוך שלא עשני אישה וצדק?)

אביגיל שפר-סמרה היא מעצבת פנים בת חמישים שנשואה לאיתן, מנהל מפעל לייצור ושיווק אריזות, ואם למאיה ואביתר המתבגרים.
בשנים האחרונות אביגיל גם מרצה בפני זוגות ומלמדת אותם איך לשרוד את תהליך השיפוצים הביתי.
בארבע השנים האחרונות אביגיל מנהלת רומן חשאי עם מייקי, האקס המיתולוגי שלה והכל היה מושלם עד שלפני שלושה חודשים אשתו נעמה נטשה אותו לאנחות ומאז אביגיל מרגישה שהאיזון ביניהם הופר ומייקי מתחיל להשמט מידיה.
כאשר אביגיל מנסה להתמודד עם סממני גיל המעבר, הקן שלה שעומד להתרוקן עם גיוסו של בנה אביתר לצה"ל ועם נטישתו של מייקי, היא גם מצלמת בביתה תוכנית ראליטי שאמורה להציג את החיים האמתיים שלה אבל מה שאמיתי בחייה מוסתר עמוק במגירה והרחק מעיני המצלמה.
בזמן שאביגיל הורסת ובונה, משפצת ומחדשת בתים היא גם מנסה להתהלך בין הריסות חייה הפרטיים ולשקם את מה שאולי כבר לא בר שיקום.
אביגיל נעה בין משבר אחד למשנהו, והדרמות בחייה לא נחות לרגע. היא מוקפת בחברים שיעשו הכל כדי לעמוד לצידה: שירי חברתה הטובה והתומכת והשותף העסקי שלה וישניאק שעל אף החיכוכים ביניהם, הוא תמיד יהיה שם ברגעים הקשים.
חייה של אביגיל קורסים אל מול עיניה, היא מרוקנת נפשית ופיסית, וכשהיא נוטה להרוס ולשבור, איתן מעדיף לארוז הכל בקופסה יפה ואטומה אבל האם החיים כמו שאביגיל מכירה אותם יחזרו לאיזון והנפש שלה תרגע בסופו של דבר?

העלילה מחולקת לשלושה חלקים ונעה בין הדרמות הרבות וסערות הנפש שאופפות את חייה של אביגיל.
אביגיל היא "אלופת העולם בהדחקות" כמו שמגדיר אותה וישניאק אבל היא גם מלאת חלומות וחזון, אמביציה ורצון להצליח.
היא יעילה ומתנהלת כמו בולדוזר שמוכן להרוס כל קיר אבל כשזה נוגע לחייה האישיים היא יכולה בשנייה להתפורר לחתיכות קטנות שקשה לאסוף בחזרה.
אביגיל חייבת ריגושים בחיים שלה ותוך כדי כך היא מחפשת את האושר שלה במקומות הלא נכונים, היא חיה בתוך מסכת שקרים שלרגעים היא כבר לא מצליחה להבחין מתי מתחיל השקר והיכן מסתיימת האמת.
אביגיל נאחזת במייקי כאילו היה עבורה מסיכת חמצן, הוא מעיר אותה מהתרדמת שלה, מייקי הוא מים גנובים ימתקו והוא מצליח להוציא אותה מהשגרה המעייפת של החיים.
אביגיל היא ספק ילדה, ספק אישה. היא מאבדת שליטה על החיים שלה ברגע שמייקי עוזב אותה ולוקח את הלב שלה איתו ומתנהגת כמו ילדה קטנה שלקחו ממנה את הצעצוע האהוב עליה.
הדמות שהכי התחברתי אליה היתה דמותו של איתן (המכונה איתנים). איתן היה מתחילת העלילה ועד סופה כמו צוק איתן, הוא היה המבוגר האחראי בעלילה והיה בעיני כמו סלע יציב שאפשר להישען עליו בזמן שאביגיל בחרה במקום להניח עליו את הראש, ליפול לתוך מנהרות אפלות ובעיקר ליפול מהרגליים מהמגע של מייקי.
בכתיבתה של הסופרת והעיתונאית ענת לב-אדלר התאהבתי כאשר קראתי את ספרה הקודם "כותבת ומוחקת אהבה" ושמחתי מאד לגלות שדמויות מספרה הקודם הגיחו בהבלחים קצרים גם לספר הזה.
בשפה יפה, שנונה, קסומה ומיוחדת רוקמת ענת דמויות ש-קל להזדהות איתן, לחייך ולבכות איתן אבל גם לכעוס על ההתנהלות שלהן ובסופו של דבר לרצות בעיקר לחבק אותן חזק.

***אני חייבת לציין לשבח את עריכת הכריכה המהממת של הספר הזה שנעשתה ע"י אמרי זרטל***

קריאה מהנה.

 

כתיבת תגובה

Rate this review